פסק-דין בתיק ב"ל 10870/09

1.      האם הליקוי שבכתפה של התובעת נובע מפגיעה בעבודה, אם לאו? זו השאלה העומדת בפנינו בתיק זה.

2.      בתיק זה מונה ד"ר אגינסקי כמומחה רפואי של בית הדין (להלן: "המומחה"), בהחלטה מיום 15.2.10 שניתנה על בסיס הסכמת הצדדים. המומחה נתבקש לחוות דעתו בעניין הקשר הסיבתי הרפואי שבין הנפילה של התובעת מיום 2.7.07 ו/או תנאי עבודתה של התובעת לבין הנזק ממנו סובלת בכתף. בפני המומחה עמד תיקה הרפואי של התובעת.

3.      בהתאם להסכמת הצדדים מיום 27.12.09, העובדות המוסכמות שהוצבו בפני המומחה הן אלה:

א.      התובעת, ילידת 1957 עובדת כקופאית מזה 15 שנים.

ב.       התובעת עובדת 6 ימים בשבוע, 6 שעות ביום.

ג.        במהלך עבודתה של התובעת כקופאית, ביצעה היא פעולות מונוטוניות ורצופות בלקיחת המוצרים המגיעים לקופה על גבי הסרט הנע, העברתם דרך הברקוד והנחתם על השולחן, כך מאות מוצרים ביום.

ד.       ביום 2.7.07 נפלה התובעת בדרכה לעבודה ונחבלה.

ה.      ביום 15.2.09 אושרה תביעתה של התובעת לדמי פגיעה בגין החבלה בכף יד ימין ומפרק ימין בלבד (אותם לא קיבלה בשל טענת שיהוי) אולם הנזק בכתף ימין לא הוכר בטענה כי נזק זה לא נגרם כתוצאה מהתאונה.

4.      ביום 22.3.10 נתקבלה חוות דעתו של מומחה בית הדין. בחוות דעתו קבע המומחה כי " התובעת סובלת מכאבים בכתף ימין על רקע שינויים ניווניים שאובחנו בכתף.". המומחה חיווה דעתו כי אין קשר סיבתי רפואי בין הליקוי לבין תנאי העבודה, גם לא בדרך של החמרה, וכי "... אין ספק שמדובר בתהליך תחלואתי ניווני שאין לו קשר כלשהו לארוע התאונה מיום 2.7.07 וגם לא מתנאי עבודתה של התובעת כקופאית כפי שתוארו בהחלטת כבודו מיום 10.3.10." המומחה נימק מסקנתו זו באומרו כי " לא סביר שממצא ההסתיידות בגידים בכתף ימין יופיע בעקבות הזזת הזרוע בתנועה קלה שאין בה מאמץ כלשהו לבצעה, לפיכך אין קשר כלשהו בין פעילות זו לבין תורת המיקרוטראומה, במקרה הנדון מדובר בתהליך ניווני תחלואתי מתמשך אצל אשה בת 50.". כך גם חזר המומחה וקבע בתשובותיו מיום 21.6.10.

5.      בקשת התובעת לפסילת המומחה מחמת חריפות או עוינות שניכרה בתשובותיו לשאלות ההבהרה כטענתה, נדחתה בהחלטה מיום 2.11.10.

6.      ביום 13.12.10 ניתן פסק דין בתיק, לפיו נדחתה התביעה. בפסק הדין אומצה חוות דעתו של מומחה בית הדין ולפיכך נקבע כי אין קשר סיבתי בין ליקוי התובעת לעבודתה, גם לא בדרך של החמרה.

7.      התובעת ערערה לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 23000-01-11. ביום 14.7.11 ניתן פסק דין בו נקבע כי בהתאם להסכמת הצדדים התיק יוחזר לבית דין זה על מנת שהמומחה מטעם בית הדין יתייחס לחוות הדעת של פרופ' מנדס מיום 14.7.09 שהתובעת צירפה לכתב התביעה.

8.      ביום 13.3.12 הועברה למומחה חוות הדעת של פרופ' מנדס מיום 14.7.09 על מנת שיתייחס אליה. ביום 28.3.12 השיב המומחה. הצדדים הגישו סיכומים משלימים.

9.      בתשובתו מיום 28.3.12 קבע המומחה כדלקמן:

" פרופ. מנדס מתעלם מהאנמנזה של ארוע התאונה והקשר של חבלה במרפק ושפשופי עור ופצע פתוח בכף היד וחסר הרישומים לכאבים בכתף ימין. ...

מבחינה רפואית קשה מאוד להסביר ולהבין את חסר הרישומים לכאבים בכתף ימין. בהתחשב בעובדה הקלינית לקיומם של השינויים הניווניים הקשים ביותר, המתבטאים בדלקת מתמשכת של הגידים (טנדיניטיס) לבין והסתיידות של הגידים שמקורם זמן רב טרם התאונה הנדונה ואין להם קשר כלשהו לארוע התאונה מיום 2.7.07.

פרופ. מנדס מתעלם מהממצאים הניווניים הקשים שאובחנו בכף ימין ואף בכתף שמאל וקובע בחוות דעתו: "נפילתה של גב' סנג'רו על מרפק וזרוע ימין גרמה לקרע בשרוול גידי כתף ימין כתוצאה מהחבטה שספגה הזרוע לאורכה..." ואין ולו מילה אחת על השינויים הניווניים הקשים שנצפו בכתפים, יותר בכתף ימין.

יודגש שחייב לחלוף זמן של חודשים בין הדלקת (טנדיניטיס) לבין הסתיידיותם (כך במקור, א.א.) של הגידים, תהליך הפתופיזיולוגיה של דלקת והסתיידות של גידים הוא מכאיב מאד.

העובדה שאין רישומים לתלונות לכאבים בכתף ימין טרם התאונה הנדונה בגין השינויים הניווניים התחלואתיים הקשים לא סבירה ומבחינה רפואית אינה יכולה להתקבל.... "